"חלום קטן בלב". ומה אני צריך? יזמות עסקית בקיבוצים

חנות בגדים? יש! מספרה? יש! רוצים לקנות אופניים? לאמץ כלב? בגדים יש שניה? סדנת שוקולד? לנגב חומוס? יש!
אומנים למיניהם- מסטודיו לקרמיקה, דרך ניפוח זכוכית, ציור על משי ועבודות עץ, שירותי רפואה אלטרנטיבית, שירותי ידע כמו גרפיקה, ראיית חשבון, עריכת דין, סדנאות לכל הגילאים ובכל התחומים, ספורט, צחוק, הורות, בתי אוכל- מוכן, להכין, לקחת, טיולי טרקטורונים, מדביר חרקים והרשימה הזו היא חלקית ביותר….

כבר זמן רב שיזמויות הן חלק מהנוף הקיבוצי. חברי קיבוץ שבחרו להיות עצמאים, להגשים חלום, לנצל כשרון. החבר נהנה ממימוש והגשמה עצמית, גם כשמדובר על יזמות פנימית )בקיבוצים השיתופיים( או על יזמות אישית שהיא פרטית כעסק עצמאי לכל דבר. בקיבוצים “המתחדשים” היזמות הפכה לחלק בלתי נפרד ממגוון העיסוקים של החברים.
כאשר הרעיון עובר מן הדף אל הפועל, הקיבוץ, גם אם לא שותף ברווחים, מרוויח במישורים רבים, לדוגמא דמי השכירות, או אם הקיבוץ מציע גם אירוח קיבוצי, הרי כך, באמצעות יזמויות אלו ואחרות, מגיעים המיתוג והאטרקציות ההופכים את האירוח לאטרקטיבי אף יותר.
שאר החברים והתושבים כמו גם עסקים שכנים, נהנים גם הם, הן מהתוצרים והן מקיומם של מקומות עבודה נוספים. קיומם של עסקים רבים, הסמוכים זה לזה אף מעצים את היתרונות- מבקרים רבים יותר ושיתופי פעולה בין היזמים. עידוד היזמות גם מבחינת פתיחות והקצאת מבנים להשכרות, גם הדרכות, ליווי ועזרה, מושך את הדור הצעיר לקיבוץ ופותח אפשרויות גם לדור הביניים ואף לוותיקים. היום, במהלך עידן הקורונה, כשכולם מבינים כמה קשה גם להתנהל בדרכים, היזמויות “בבית”, בקיבוץ, אף אטרקטיביות יותר.

הקיבוצים מעודדים את ההתפתחות והצמיחה של החבר לתחום עסק עצמאי אך לרוב אינם מנהלים את חשבונות ומטלות העסק תחת פעילותם. החבר מקבל עצמאות ושליטה על ניהול עסקיו וכך יש יתרון של חייץ ברור ומוחשי בין עסקי הקיבוץ ועסקי החבר, מה שמעניק לקיבוץ הגנה טובה מאוד כנגד הסתבכויות לא רצויות מכל סוג שהוא, לדוגמא: חבויות המוצר, תביעות חוב, יצירת יחסי עובד מעסיק וכו’.
עם זאת, היערכות הקיבוץ, הינה חיונית כדי להסדיר את מערכת היחסים בין הקיבוץ לבין היזם, מחויבויות שני הצדדים, טרם קרות מצב שיכפה “כניסה מתחת לאלונקה”, כלומר פיצוי על נזק ממקורות הקיבוץ במקרה של תביעה משמעותית מול היזם. החבר שיש לו “חלום קטן בלב” והמון מוטיבציה, לא תמיד לוקח בחשבון, ולא תמיד מבין את ההיבטים הנוספים, הפחות נעימים, העלולים להתגלגל לפתחו של העסק: נזקי רכוש, מלאי, ובעיקר נזקי חבות כלפי צד שלישי: לקוח, עובד, עסק סמוך.

שפע היזמויות הנפתחות על המקרקעין שבבעלות הקיבוץ, במבנים מושכרים בקיבוץ, בשילוב עם הענפים המסורתיים של הקיבוץ )בריכה, חקלאות(, בבתי החברים עצמם וגם במרחבים פתוחים מכתיבות את הכורח בהסדרים מתאימים לפי סוג העסק. במציאות זו, כדאי שהקיבוץ בעצמו הוא שיזום את הדרישה מול היזם להסדר הביטוח הרלוונטי לפעילות. הקיבוץ מחזיק בכיסוי ביטוחי עבור פעילויות אשר רשומות בספריו ומתעדכנות כל העת, אך כאמור עלול להיות חשוף לפעילויות נוספות אשר בתחומיו. זוהי כתבה ראשונה בסדרה, בניוזלטר הבא נפרט מעט יותר על הדרכים אשר באמצעותן ניתן לצמצם את הסיכונים, הן של הקיבוץ והן של החברים היזמים.

לקבלת הסבר נוסף ומקיף בנושא, ניתן לפנות למנהלי האזורים.