“ביטוח חקלאי” ממשיכה בדרכה הייחודית לפעול בכ – 270 קיבוצים, מושבים ואגודות במגזר ההתיישבותי, מרחיבה ומגדילה נתח שוק בתחום ביטוחים פרטיים בקיבוצים כגון: רכב, דירה, אחריות מקצועית ועוד.
מחזקת את פעילותה, רכשה בבעלות מלאה את עידן חדש ומשקי טנא.
מתחזקת התחדשות דיגיטלית וטכנולוגית תוך ראייה רוחבית ואישית על לקוחות האגודה במגזר הקיבוצי ומחוצה לו.
“ביטוח חקלאי” פועלת במגזר הפרטי באמצעות 300 סוכנים מכל רחבי הארץ.
ביום 31.12.2013 הושלם שינוי מבני באגודה,
ובשנת 2015 פתחה החברה אגף ביטוח חיים ואגף לביטוח ימי.
שנים אלו מאופיינות בצמיחה כלכלית וגידול בכמות הלקוחות במגזר הקיבוצי העסקי.
נכון לשנת 2009 הנפיקה ביטוח חקלאי כ-124,000 פוליסות ביטוח.
מחזור הפרמיות של האגודה באותה שנה עמד על כחצי מיליארד שקל, ומאזנה השנתי הגיע ללמעלה ממיליארד שקל.
מבוטחיה של “ביטוח חקלאי” נמנים מפעלי התעשייה המובילים במגזר הקיבוצי.
התנועה הקיבוצית עובדת שינויים רבים בשנים אלו ודרישת הקיבוצים להשוואת תנאים והתנתקות מהמערכות הקיבוציות.
ב- 1992 קריסת חברת “הסנה” הציבה את הקיבוצים ותאגידיהם בפני הצורך בכיסוי ביטוחי מיידי בכל תחומי החבויות לצורך פעילות שוטפת.
מתוך מחוייבות לחבריה, “ביטוח חקלאי” לקחה תחת חסותה באופן מיידי את הביטוחים בכל ענפי החבויות כדי להגן על הקיבוצים.
בהתאם להחלטת מוסדות האגודה השיתופית, בשנת 1982 החלה “הביטוח החקלאי” לבטח את מלוא הרכוש בקיבוצים ובתאגידים הקשורים בהם, לרבות רכוש המשק, בתי העסק בקיבוצים ועוד.
בשנת 1984 התקבל אישור המפקח על הביטוח לפעילות החברה ו-“ביטוח חקלאי”, החלה לפעול במתכונת החדשה.
תקופה שבה התמודדה אגודת “ביטוח חקלאי” עם הצרכים הגדלים והולכים של המשקים המתפתחים בקצב מהיר, לצד הכרח בניהול פיננסי אחראי בשותפות עם חברת “הסנה”.
בשנת 1972 שלושת הזרמים הקיבוציים – האיחוד, המאוחד והשומר הצעיר -הגיעו למסקנה כי על האגודה לפעול כחברת ביטוח עצמאית.
המחלקה גדלה והעתיקה את משכנה לשדרות רוטשילד בתל אביב,
בשנת 1967 שונה שמה של הקופה ל-“ביטוח חקלאי, אגודה שיתופית הדדית בע”מ”, וזאת על פי דרישות תקנות האגודות השיתופיות.
חברת “הסנה” מקימה יחד עם הנהלת האגודה “מחלקה לביטוח חקלאי”, שבה ירוכז כל הטיפול בביטוח חברי האגודה, לרבות ביטוח רכוש המשקים.
ב-14 באפריל 1937 נרשמה האגודה השיתופית החקלאית בפינקס האגודות השיתופיות, תחת השם “קופה לביטוח חקלאי הדדי, אגודה שיתופית בע”מ”.
הקופה מחדרו של אליעזר בן-עזרא בקיבוץ עין חרוד, אשר בער בין יישובי הארץ על מנת לשכנעם להצטרף לקופה. הוא צייד את היישובים בציוד לכיבוי שריפות, ודאג להדרכת המתיישבים בשימוש בציוד זה ושיטות כיבוי אש.
במחצית הראשונה של שנות ה-30 גברו גלי העלייה לארץ ישראל והיישוב היהודי בארץ גדל בקצב מהיר.
המרד הערבי הגדול שפרץ בארץ ישראל באפריל 1936 הביא איתו פעולות איבה ואלימות כנגד יישובים יהודים ונזקים לרכוש ולתוצרת חקלאית.
